תשמרי על קשר

החודש הייתי נחושה להיות תקשורתית יותר מתמיד.

מרץ בשיא המרץ!

מילאתי את היומן בפגישות, באירועים, לקחתי עבודות שהצריכו נסיעות ארוכות, ראיתי משפחה, פגשתי חברות, הזוג ואני יצאנו לבלות, הרבה מחוץ מחוץ לבית, מחוץ לאיזור הנוחות שלי.

אפשר לומר שהאינטרוברטית יצאה לסיבוב הופעות! זה היה נהדר. זה היה נפלא. זה היה מתיש.

החלטתי למנות עבורכן את 7 התובנות שהגעתי אליהן בזכות משימות האושר של החודש.

מוכנות? הקשיבו הקשיבו!

1. את לא צריכה להתאמץ כדי לנהל שיחה עם עשרה אנשים ביום.

הרבה שיחות לא ממומשות עוברות לידנו כמעט בכל רגע נתון.

אנחנו נתקלות באנשים; בין אם בחיים האמיתיים או ברשת החברתית, ומסתפקות בדרך כלל ב- "מה נשמע?" או ב- "לייק" מבלי באמת להגיב.

2. האתגר הוא לא למצוא את האנשים אלא את נקודות ההשקה.

נקודות ההשקה מאפשרות לנהל שיחה כנה, שיחה קולחת. להגיב. להמשיך להגיב. לשאול. להתעניין. לפעמים אפילו להתווכח. להיות נוכחת.

הנוכחות הזו אפשרה לי ליצור חיבורים, להכיר אנשים חדשים, לנהל שיחות-חולין מעניינות שפתחו אצלי צוהר; רעיונות למיזמים ושיתופי פעולה, פוסטים לטור היומי בקבוצת הפייסבוק שלי.

3. אל תשכחי להקשיב לעצמך.

בתוך העולם הדינמי הזה של אנשים והקשבה קצת הלכתי לאיבוד.

שכחתי להוסיף למשוואה סעיף אחד קטנטן וחשוב: להקשיב גם לעצמי.

חוסר ההקשבה לבפנוכו גרם לתשישות. הרגשתי נוכחת מבחוץ אבל לא נוכחת מבפנים. דחקתי הצידה את כל הדברים שחשובים לי. רוטינת הבוקר שלי ספגה מכות קשות. לא היתה לי שניה פנויה לקחת אויר, להסתכל על הכל מלמעלה, לתכנן הלאה.

4. אל תנסי להיות כל יכולה.

מוד ההקשבה הזה החזיר אותי לדפוסי התנהגות ישנים שמזמן הספקתי לשכוח.

מן דחף לרצות, להיות סופר-גירל בשביל כולם, לעשות את הכי-טוב כדי לגרום לאנשים שמסביבי לחייך.

וזה כבר מוביל אותי למשימת האושר השנייה של החודש.

ה- "הכי טוב" הזה פתח צוהר לפרפקציוניזם, שהפך מטלה פשוטה כמו "לכתוב דואר חילזון" לפרויקט ענק, לעיצוב של ליין של גלויות, מתוך מחשבה שלכל חברה שתקבל ממני מכתב אשלח גלויה אחרת, כן! כך כל חברה תרגיש סופר-מיוחדת ופתיחת הדואר תגרום לה לים של אושר.

5. כדאי לצפות את הלא צפוי.

בדיוק ברגע שתכננתי ליצור קשר עם בית דפוס קפצה עלי צפרדע ענקית בדמותה של דרמה משפחתית.

אל דאגה, לכולם שלום תודה לאל או למי שזה לא יהיה, אבל עד שסוף סוף הגלויות היו מוכנות, לא היתה ברירה אלא ללחוץ על כפתור ה- "פוס" ולהעביר את הקשב ואת הנוכחות שלי למקום לגמרי אחר.

כך יצא שחודש מרץ תכף מסתיים ואף גלויה לא נשלחה.

6. פרפקציוניזם זה OUT!

אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות הוא ש- Done is better than perfect, ולכן החלטתי עד סוף השבוע לשלוח את המכתבים בלי הגלויות. כשהגלויות יצאו מהדפוס, אשלח גם אותן. אז לא יהיה מכתב אחד! יהיו שניים. F*ck it! למה לא בעצם?

7. לחדש קשרים, לעומת זאת, זה לגמרי IN!

בזכות משימת האושר המגניבה הזו יצרתי קשר מחדש עם חברות לעט מהעבר. אז נכון שצ'אט בפייסבוק לא מושקע כמו מעטפה מעוטרת בדואר, אבל אין ספק שזה מרגש שגם אחרי עשרות שנים החברות עדיין שם.