טיפים למינימליסטית המתחילה
כשהתחלתי ליישם את משימת האושר של אפריל הצבתי מטרה אחת ברורה: השורה התחתונה של אתגר המינימליזם היתה לייצר תחושת פשטות ובהירות.
בזכות האתגר הגעתי למסקנה מרתקת:
מינימליזם הוא משא ומתן בין מה שאנחנו רוצות לבין מה שאנחנו צריכות.
בין הרצון לצורך, ניסחתי שלושה טיפים למינימליסטית המתחילה:
תהיי כנה עם עצמך. כדי ליישם מינימליזם עלייך לסגל הסתכלות אובייקטיבית על מצבים, כזו שמצריכה כנות אמיתית. מה את רוצה? מה את צריכה? לפעמים הרצון גדול מהצורך וזה עשוי לבלבל. לפעמים הצורך גדל וזה המקום להרשות לעצמך לרצות יותר. קחי לדוגמה את הדברים שאת מכניסה לתיק לפני שאת יוצאת מהבית: הרצון: להרגיש קלילה כשאת יוצאת מהבית. הצורך: להיות מדויקת בבחירת הפריטים שנכנסים לתיק. מינימליזם הוא היערכות מתוך מודעות. לפני כל יציאה, במקום לחשוב מה את צריכה איתך בתיק, נסי לנסח לעצמך: מה אני רוצה שיקרה לי היום? מה אני צריכה שיהיה איתי כדי להשיג זאת? לי זה עזר לתכנן ימים ארוכים ממקום של חמלה ולא של דאגה. בחרתי שלא לשאת על כתפיי את כל העולם במחשבה של "מה יהיה אם" אלא רק את מה שאני באמת רוצה וצריכה ולענות לסיטואציות של "מה יהיה כאשר"; כשאהיה רעבה, כשאצטרך להתרענן, כשאקח הפסקה. השפתון המיותר הוסר מהתיק. כריכים בריאים לעומת זאת הפכו לדבר חשוב.
תתיידדי עם טכנולוגיה. המינימליזם מעודד יעילות. בגישה המינימליסטית, ההפך מיעילות הוא עומס. ומה יכול לעזור בעומס? קחי לדוגמה את שולחן העבודה שלך: הרצון: לעשות סדר על שולחן העבודה. הצורך: לנהל את כל הניירות והפתקים. רשימות ותכניות עבודה יכולות להפוך לטבלאות אקסל. צ'ק-ליסטים יכולים בהחלט להיכנס לתוך אפליקציות כמו גוגל-קיפ, טודואיסט או אפילו אברנוט. כותבת דפי בוקר? נהדר, אך הם לא חייבים להיות על מחברת, אלא מילים שזורמות אל תוך הגוגל-דוקס או אפילו באתר המורנינג-פייג'ס עם לוג-אין משלך לשמירת הפרטיות. ואם את בחורה אנלוגית בעולם דיגיטלי, תפרידי בין מחברות ובכל מצב, דאגי לכך שלא יהיו על שולחנך יותר משתי מחברות "פעילות". דרך טובה לעשות זאת היא הפרדה בין המחברות. לכל מחברת מטרה אחרת. נניח, מחברת אחת שבה את כותבת הכל ללא סינון ומחברת נוספת שמקבלת את המידע אחרי סינון, כשהוא מתורגם למשימות ורשימות. (זה יכול להיות גם יומן או בולט ג'ורנל). המינימליזם מפשט תהליכים. במהלך החודש ממש הרגשתי שבמקום שכל המידע יסתובב חופשי בין הראש למחברת, הסדר והאוטומציה של התהליכים עזרו לי להיות פנויה יותר. להסתכל על המציאות ממבט על, להבחין בקצב הטבעי של הדברים ולראות שהם מסתדרים מעצמם.
דעי מה את מעוניינת להגיד. מה המסר העיקרי בסיפור שלך? מינימליזם הוא כלי מצוין לסינון מסרים. כשאת יוצרת תוכן, ויזואלי או מילולי, שאלי את עצמך: "מי אני עכשיו?" "מה אני רוצה להגיד?" "איך אני מעבירה את המסר הזה?" זו למעשה המהות של המינימליזם כגישה, והרגשתי שזה בא לידי ביטוי באתגר האינסטגרם. הרצון: ליצור עמוד אינסטגרם מינימליסטי. הצורך: להגדיר מהו מינימליזם עבורי. את מספרת סיפור, וכסטורי-טלרית, עליך להתוודע ולהכיר לעומק את עולם התוכן שאת מעוניינת לשתף. תעשי רשימה של תכנים שמעניין אותך לגעת בהם, ואז תסנני אותם. מינימליזם זה תהליך דיאלקטי של רצון מול צורך, זוכרת? גם ברשתות החברתיות. האם יש ערך לסלפי הזה? האם אני רוצה לשתף עכשיו טיפ או רגע מהחיים? האם אני רוצה לעורר דיון? כשעבדתי על ניראות מינימליסטית בעמוד האינסטגרם שלי הבנתי שזה לא רק כלי עיצובי, אלא גישה לחיים. שזרתי באמצעות הגישה הזו את עולם התוכן שהיה קיים בעמוד האינסטגרם שלי עד אז - שיתופים אותנטיים, רגעים מהחיים, אופטימיות ויצירתיות. הכל קיבל ניראות שמתאימה בדיוק למי שאני ולערכים שבאים עם המכלול הזה. מודה שמהמשימה הזו נהניתי יותר מכולן. כתבתי פוסט נפרד על האתגר הויזואלי עם כלים ליצירת עמוד אינסטגרם אותנטי-יצירתי. מוזמנות לקפוץ לכאן ולקרוא את הפוסט.
אז האם המינימליזם אכן מעלה את מדד האושר? בהחלט כן, כשאת מוצאת את המסלול האישי שלך בין הרצון לצורך.
וכשמסתיימים גשמי אפריל מתחילה הפריחה של מאי!
החודש החמישי של השנה, ובשלב הזה אני נדהמת לגלות עד כמה יש חיבור עצום בין יסודות של עיצוב ליסודות של אושר. מבחינתי, זו הוכחה לכך שאנחנו בהחלט יכולות לעצב את חיינו, ולא סתם! על ידי שימוש בטכניקות שלקוחות מעולם העיצוב ויישומן בחיי היום-יום.
אז מה השלב הבא?
היררכיה.
כשרק התחלתי את דרכי כעצמאית עברתי דרך יועצת עסקית ששאלה אותי שאלה שאז לא הבחנתי בחשיבותה: "מהם חמשת הדברים שאת לא מוכנה לוותר עליהם בשום פנים ואופן?" באותו הרגע לא הבנתי למה או איך הדברים שחשובים לי בכלל משפיעים על העסק.
היום בדיעבד אני יודעת שהשאלה הזו מכוונת ליצירת סדרי עדיפויות ברורים, לניהול לוח הזמנים, להיררכיה בין הדברים שמרכיבים לנו את החיים; את העסק, את הבית, את הפנאי.
בעיצוב, היררכיה בין האלמנטים שמרכיבים יצירה היא זו שעוזרת לנו לנווט בין מה שחשוב יותר למה שחשוב פחות. מכוונת את העין שלנו בתוך מארג של סדרי עדיפויות שנבחרו בקפידה. כל אלמנט שנכנס אל היצירה הוא בעל חשיבות, וכל מנח משנה את האווירה שנוצרת.
אז איך מנווטים בין החשוב יותר לחשוב פחות בחיים?
חברה טובה אמרה לי לא מזמן: "אנחנו צריכות לשאוף שלוח הזמנים שלנו יראה כמו לוח הזמנים שלנו".
המילים הדהדו בראשי. לוח זמנים שמרגיש לנו נכון מצביע על היררכיה נכונה.
אז איך מיישמים את זה ביום-יום?
המיתוס:
אם נדע מה חשוב לנו בחיים, לוח הזמנים שלנו יהפוך לשלנו, ומעצם כך יסב לנו אושר.
ההנחה הרציונלית:
כשאנחנו יודעות בדיוק מה סדרי העדיפויות שלנו קל לנו לדעת כמה זמן להקצות להם. השאלה: איך יוצרים מדד-זמן שיתאים לסדר העדיפויות שבחרנו?
הניסוי יערך בשתי זירות:
ביומן - ניהול שיטת "קוד צבעוני". אחליט על סדרי העדיפויות בחיי ואכניס אותן ליומן בהתאם, כשכל פלח מקבל צבע. האם זה יעבוד? האם זה יסב לי אושר?
בקהילת הפייסבוק - שיח פתוח. אנהל שיח פתוח על סדרי עדיפויות והיררכיה בקהילת הפייסבוק של נשות החייל. אעלה שאלות לדיון, אתגרים והפעלות, בין התאריכים 9 ל- 16 במאי. מוזמנות כמובן להצטרף לקבוצה ולקחת חלק פעיל במשימת האושר.
מה הם סדרי העדיפויות שלכן ואיך הם באים לידי ביטוי בלוח הזמנים שלכן?
שלכן,
אושרה
ואיך אפשר שלא לסיים בשיר?
Comments