מפגש קהילה - איך רעיון הופך למציאות
בחודש מאי נערך מפגש ראשון של קהילת הפייסבוק שלי: 'נשות חיל מדברות על הכל'.
עבר קצת יותר מחודש, ורק עכשיו מצליחה לשבת ולסכם את האירוע הנפלא הזה.
הכל התחיל משיח וירטואלי של שתי חברות וקולגות נפלאות. בוקר אחד הן חברו למפגש זום משותף ודיברו על הבדידות שבעצמאות, ועל הצורך שלנו לפגוש את הקהילה שלנו; גם זו המקוונת.
זה הצית בי משהו.
קהילת הפייסבוק שלי קיימת כבר ארבע שנים. ארבע שנים! הזמן טס כשנהנים. נשות חיל מדברות על הכל;
קצת כמו כל פרויקט חשוב שלי, התחלתי עם הקבוצה בלי מטרה מוגדרת מלבד תחושת בטן שזה מה שאני רוצה וצריכה לעשות. אני כותבת פוסט ומעלה אותו בקבוצה כל בוקר כבר ארבע שנים. מלכתחילה הגדרתי את הקבוצה כבלוג; אבל אינטראקטיבי - כזה שמאפשר תגובה במרחב מוגן, רחוק מעיני כל, בתוך חדר תומך ואוהב עם נשים שכל אחת ואחת מהן היא אשת חיל ועולם ומלואו.
העלתי פוסט בקבוצה - רוצות מפגש? וכך, למעשה, המחשבה נכנסה לפעולה.
אחרי שהצהרתי על המפגש עלו מחשבות של "צריך" ו- "חובה". חייבת להקים דף נחיתה, חייבת עמוד סליקה, צריכה שזה יהיה מושלם, חייבת אוטומציה, חייבת, חובה! האם זו באמת חובה? האם על כל אירוע חייב לקום דף נחיתה? האם אני חייבת עמוד סליקה עבור האירוע הראשון שאני מארגנת? האם הכל חייב להיות אוטומטי בשלב הזה? האם זה חייב להיות מושלם? מה זה מושלם בעצם?! כל התסבוכת הזו גזלה זמן מארגון המפגש. מה יותר חשוב? דף נחיתה, או המפגש עצמו? אז הקמתי איוונט. התשלום התבצע בביט. זה היה לואו-טק להחריד אבל פשוט וקל ונעים וזמין ונוח, ואם תשאלו אותי - הכי נכון שרק אפשר כשמדובר במפגש ראשון. אם או כאשר יגיעו מפגשים נוספים, סביר להניח שהעניינים ישתכללו, אבל גם אז - הכי נכון בעיני זה לשמור על פשטות. הלא כן?
תאריך הוא קצת כמו דדליין. הוא עוזר לנו להציב גבולות של זמן סביב הרעיון. לכן, הצעד הראשון היה קביעת התאריך. בחרתי בשבוע של יום העצמאות, ובנושא מפגש שמתחבר בדיוק לרגע שבו הרעיון נולד - "עצמאיות ביחד". 5/5 - תאריך שנעים לזכור. יום ראשון - תחילת שבוע, בוסט של אנרגיה. מסתבר שקצת כמו בחתונה; ברגע שיש תאריך הכל מסביב מתחיל ליפול למקומו הטבעי.
דבר אחד הנחה אותי: הלב. זה הפך להיות טרנד לאחרונה, מפגשי קהילה. וקצת כמו כל טרנד שיווקי - ברגע שהמטרה היא אינה הא-נשים אלא השיווק עצמו - זה בולט, זה ניכר, וזה מקבל וייב לגמרי אחר. קהילת נשות החיל? היא מעבר לטרנד. היא קהילה שכולה לב, וככזו, ברור היה לי שהלב הוא זה שינחה את תכנון האירוע. אל תבינו לא נכון, שיווק הוא חשוב ויש לו מקום. אבל הוא קורה מעצמו, אם תרצו או לא תרצו, מעצם המפגש האנושי, מעצם היותנו נשים סקרניות, מלאות בהתלהבות של עשייה כמו אור זוהר. הנחתי את השיווק בצד. זה לא היה העיקר כאן. העיקר הוא הקהילה עצמה. תוכן המפגש היה ממש ברוח הקבוצה - מצד אחד פרקטי ויצירתי, מצד שני מעורר מחשבה. למזלי ולשמחתי פניתי לשתי חברות קהילה והן הסכימו להעביר הרצאה וסדנה עבור נשות החיל. אלה שלוי אנטליס העבירה הרצאה נהדרת ומפילת אסימונים על ערך בשיווק ובמכירה, אני דיברתי על חזון; על האחריות שיש לנו בבחירת חזון שמעלה אותנו למעלה, ועל החיבור של החזון לחיים האמיתיים, ולסיום, קצת כמו קינוח מתוק; נטי מוטקין העבירה סדנה יצירתית במיוחד ואיפשרה לחברות הקהילה להכיר מעולם הארט-ג'ורנלינג - חוויה חד פעמית שהשאירה בנו טעם של עוד.
ואפרופו טעם; האוכל הוא בהחלט חלק מהערך, וגם כאן מגיעה תודה עצומה לרעות פחימה, שף קונדיטורית ושוקולטיירית שבמקרה היא גם אחותי, והיא זו שהכינה את המטעמים עבור האירוע.
על דבר אחד לא חשבתי. כשתכננתי את המפגש ידעתי שיוקדש זמן למינגלינג - כמו בכל מפגש, לא? עם זאת, לתומי חשבתי שחצי שעה זה מספיק, ולא הקצתי במפגש עצמו זמן להכרות ולחשיפה. זה אחד הדברים שבהחלט אקח בחשבון לקראת המפגש הבא. זה כל כך חשוב! וזה כל כך ברור לי עכשיו! נקודה למחשבה עבור הפעם הבאה; וברור לי שתהיה פעם הבאה, כי המפגש היה ממש מוצלח.
בשורה התחתונה, אם הייתי צריכה לתת כמה טיפים בולטים למנהלות קבוצה באשר הן שמעוניינות במפגש משלהן, הייתי מסכמת את זה כך:
1. תשמרו על פשטות
2. תציבו גבולות של זמן
3. תעשו את זה מכל הלב
4. תעניקו ערך
5. תקדישו זמן להכרות תודה לחברות הקהילה, על מפגש נפלא, על היותכן נפלאות. אתן אהובות אמת. דעו זאת.
נ"ב חשוב מאוד: מרוב התרגשות שכחתי לצלם. למרבה המזל, תמרי גת היא אחת מנשות החיל שהגיעו למפגש, והיא צילמה את האירוע ברגישות מדויקת. כל התמונות שאתן רואות כאן בפוסט הן שלה, והן נפלאות ממש כמוה.
コメント