ליפול ברשת (החברתית)

ספטמבר. הו, ספטמבר האינטנסיבי! כשקבעתי את ניסוי האושר לחול המועד לא תיארתי לעצמי את תחושת הלימבו שתעטוף את השבוע הזה. חול-חג-חול-חג-חול, לוח הזמנים הפך ללוח משחק; סולמות ונחשים - רגע אחד למעלה ושנייה אחרי שוב בנקודת ההתחלה. כזה היה ספטמבר.

ובתוך לימבו חול המועד הראתי נוכחות ברשת ומחוצה לה, באמצעות פוסטים יומיים בפייסבוק האישי וכיבוי מוחלט של הרשתות החברתיות בכל ערב. חשבתי שהכתיבה היומית תקרב אותי לרשת החברתית.

חשבתי שהיא תצית בי איזו אש חבויה או רצון לשווק בעוז, לספר על מה שאני עושה כל יום כל היום, לשלהב את קהל הקוראים, לשתף אותם בדרך שלי.

בפועל? רוב הפוסטים שכתבתי היו אישיים. ובכלל, הניסוי הזה בעיקר גרם לי לתהות - למה אני שם? בפייסבוק? האם זה באמת מה שאני רוצה לעשות? האם זה המקום שבו אני רוצה להפקיד את הזמן שלי? ולאיזו מטרה?

כשעצרתי את הכל בכל ערב נאלצתי פתאום לעשות הפרדה ברורה. מה זה אינטרנט של עבודה? מה זה אינטרנט של פנאי?

פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, דוא"ל ושיחות של עבודה - עבודה. יוטיוב, פינטרסט ושיחות של משפחה או חברים - פנאי.

בפועל, זה לא תמיד היה ישים. הרבה לא צפויים על הדרך ושיחות בין-יבשתיות שלא היה דרך לבצע אותם אלא בתוך הרשת החברתית ולעתים גלשו משעת היעד. בימים שבהם היה יותר מועד מאשר חול, בהם השעות קצת השתבשו, ואילץ ביצוע של "חובות" ברשת דווקא בשעות שכביכול היו אסורות. גמישות היא חיונית, במיוחד כשמדובר בדברים דחופים, אבל הכל היה במידה; פעולות מדוייקות וקצרות בלי הימרחות ברשת.

השבוע הזה הותיר אותי מבולבלת. מי אני? מה אני מרגישה כלפי הרשת החברתית?

מה אני רוצה; להיות יותר נוכחת בה? או לסגור חשבון ולברוח? וזה הוביל לשאלה מהותית אף יותר: מה זה פייסבוק מבחינתי? האם הוא עבודה? האם הוא פנאי? לדעתי, הבעיה האמיתית בפייסבוק היא שעבור הרבה מאיתנו הוא גם וגם. זה משאיר בידינו את הזכות או החובה להבין בכל רגע נתון מה הוא עבורנו. זה שטח אפור גדול מאוד, לא רק ברשת החברתית, אלא בכלל.

בזכות הניסוי הבנתי שאני כבר נוכחת ברשת. אני נוכחת! נוכחת במקומות שמרגישים לי נכון, ולומדת לכוון את המינונים בכל יום שעובר.

שיפור הנוכחות צריך להיות דווקא בחיים שמאחורי הרשת. להיות נוכחת מאחורי הקלעים, כדי שברגעים שבהם אבחר את קדמת הבמה יהיה לי מצבור חוויות אמיתיות לדבר עליהם.

ואוקטובר? מה הולך לקרות כאן החודש?

"לא נולדתי להיות מנהיגה, אבל אשא את התפקיד בגאווה"

כה אמר מארק אואן באחד השירים האהובים עליי בכל הזמנים, שורה שתמיד הזדהתי איתה כי… מנהיגה? מי, אני?! ועם זאת, כן. אני.

כדי להעביר תהליך מיתוג עליי לתפוס את עמדת המובילה; מובילה של תהליך, מנהיגה של שינוי, מטמורפוזה.

אני אוהבת את זה. אוהבת לחוש בהתרגשות שעומדת מאחורי שינוי, אוהבת לראות את נקודת ההתחלה ונקודת הסיום ולבנות מסלול שונה וייחודי עבור כל עסק או אדם. ללוות צעד צעד אל עבר מטרה. ואני עושה את זה לא רק בתהליכי מיתוג; גם בהרצאות וסדנאות שאני מעבירה, בפוסטים שאני כותבת (אני מקווה). אוהבת להיות שם, להיות לעזר, להיות חלק מתהליך של שינוי. חקרתי קצת מה זה אומר, להיות מנהיגה. איזה תכונות זה מצריך?

מצאתי שבהרבה מאמרים חוזרות על עצמן התכונות הבאות:

הקשבה, עקביות ומסירות, ביטחון עצמי, עמידה במילה, תשוקה, תקשורתיות. ובנוסף, הרבה רצון! לעשות טוב, לעורר השראה, להיפגש עם אנשים חדשים. מתחברת לזה! אבל איך מתרגמים את זה לחיים? איך בוחנים את ההשפעה של מנהיגות או "לידרשיפ" על האושר האישי?

הדרך לבחון מנהיגות היא באמצעות נדיבות. נתינה. ולכן, הצעד הראשון בניסוי האושר שלי הוא כזה:

אתן בוחרות נושא שהייתן רוצות ללמוד ממני. בסוף הפוסט תוכלו לראות רשימה, שתעלה גם בקהילת הפייסבוק.

בין ה- 21 עד ה- 25 בנובמבר אעלה בפייסבוק האישי סדרת פוסטים שקשורה בנושא שביקשתן. יתכן - אם אצליח להתגבר על חרדות קיומיות ועל תקלות טכניות, שאחד הפוסטים יהיה לייב! באמצעות סדרת הפוסטים אתרגל את התכונות שציינתי לעיל; הקשבה (לרצון שיעלה כאן ולשאלות שיעלו על הדרך), עקביות, בטחון עצמי ותשוקה (מתבקש, כשמדובר בנושאים שאוהבים לדבר עליהם), תקשורתיות מעצם הנוכחות ברשת.

אוקיי, נדמה לי שהחודש הזה מתחיל באופן רשמי. ARE YOU WITH ME?

רשימת נושאים שתוכלו לבחור ממנה, בתחומים של עיצוב ועיצוב-חיים :)