האם הכרת תודה באמת מקרבת אותנו לאושר?

נובמבר הפתיע אותי.

הקדשתי את החודש להכרת תודה ולנתינה.

במסגרת הנתינה, ניסיתי לקחת את עצתו של הדלאי לאמה ולשמח אחרים מדי יום.

הדבר המפתיע שגיליתי לגבי ערך הנתינה הוא שבאופן אוטומטי אני נופלת למחשבות על מחוות גדולות, כאלה שמצריכות שימוש בכסף או זמן.

המחשבה על לשמח קיבלה תג מחיר.

לא נראה לי שלכך התכוון המשורר!

לכן, מצאתי את עצמי מסתפקת במחוות קטנות;

לצאת לדייט זוגי בגינה של הבית. להרים את כרטיס הרב קו של איש זר ברכבת ולתת לו אותו. לחייך לאדם שנראה מדוכא. לשלוח הודעת טקסט לחברה שלא דיברתי איתה זמן רב; "חשבתי עליך". דברים קטנים שנראים זניחים אבל בהחלט מעלים חיוך.

ולמרות שבסך הכל די נהניתי מהמחוות הקטנות האלו,

נוצר דיסוננס צורם בין גודל המחוות שתכננתי לבין מה שבפועל יצא.

ועל כן, דווקא אתגר הנתינה שהיה אמור להקפיץ את מדד האושר בהמון לא צלח. כמה חבל!

אתגר הכרת התודה, לעומת זאת, הצליח יותר מהמשוער.

יש משהו בהחלטה להכיר תודה על דבר אחד בלבד בכל יום שגרם לי להיות הרבה יותר חדה ומדויקת.

מתוך המקום הזה של הכרת התודה גיליתי הרבה על עצמי. גיליתי מה עושה לי טוב. מה עושה לי שמח. גיליתי מה חשוב לי. מי חשוב לי. אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש בזכות האתגר הזה.

אז איך מתחילים להכיר תודה?

ישנן דרכים רבות לעשות זאת.

אפשר למצוא ברשת אין ספור מחברות ופרינטבלים שמכוונים אותנו בהכרת התודה, אפשר לעשות זאת כחלק מדפי הבוקר או באמצעות אפליקציות שונות ומגוונות.

לצורך האתגר בחרתי באפליקציית ZEST. האפליקציה מאפשרת להצמיד תמונה לכל יום, וכך להכיר תודה לא רק באופן מילולי אלא גם באופן ויזואלי.

בזכות האתגר הגעתי לשתי מסקנות חשובות:

1. אי אפשר לצפות מראש על מה נגיד תודה.

גם כאן חשבתי "בגדול". הייתי משוכנעת שימים טובים יהיו בהכרח ימים שבהם הכרת התודה תהיה על דברים מהותיים ומשמעותיים שכאלה. דווקא כאן, הדברים הקטנים והמחוות הקטנות הם אלו שגרמו לי להכיר תודה מכל הלב ולשמוח, שמחה כנה שכזו, "על-אמת".

2. כשמתמידים בהכרת התודה מדד האושר עולה.

באפליקציה, ישנה אפשרות לסמן אם מדובר ביום שמח במיוחד.

שמתי לב שכשהקפדתי להכיר תודה מדי יום, מצב הרוח הלך ועלה ובעקבותיו סימוני ה- "יום טוב".

ואיזה דברים כיכבו באפליקציית הכרת התודה שלי?

גיליתי שהרבה תודות שהיו לי במהלך החודש היו מוזיקליות.

זה גרם לי להבין עד כמה המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיי ותורמת המון למדד האושר הכללי שלי. תכנת נגן מוזיקלי שידעה להציע לי תחנות רדיו מדויקות, ז'אנרים מוזיקליים, אמנים שאני מעריכה ואוהבת; הודיתי להם על היותם בחיי. הודיתי לווירטואוזים שהופיעו החודש כאן בארץ והפכו את נובמבר שלי לכל כך מרגש.

הכרתי תודה לעצמי! מגלומני משהו, ובכל זאת. הודיתי לעצמי על היכולת שלי להיות אותנטית גם במקומות שבהם נראה שמצופה ממני להיות אחרת.

הכרתי תודה ללקוחה נהדרת והבעתי תקווה ללקוחות נוספים שיביאו חוויה נפלאה שהייתה לי איתה.

הכרתי תודה על זמן איכות עם הזוג ובכלל, על הזוג - שהוא תודה ענקית במיוחד.

על האפשרות לטייל ולראות מקומות חדשים. על החברים שלנו, על החברות שלי.

על האנשים החדשים שאני מכירה וממשיכה להכיר מאז שעברנו דירה.

על רגעים של שקט. על עשייה מבורכת. על החתול.

על חוויות שחוויתי במהלך החודש.

אחת החוויות שהכרתי עליהן תודה תהפוך להיות משימת האושר שלי בחודש הקרוב! שתי מילים: בולט ג'ורנלינג!

בולט-מה?

בולט ג'ורנל הוא סוג של יומן-על שכזה.

מה שהופך אותו להו כה מגניב זו העבודה שאנחנו יוצרות אותו במו ידינו.

הבולט ג'ורנל כמו חותם הסכם שלום בין שני עולמות שאני חיה בתוכם במקביל:

עולם אחד שכולו ארגון, ניהול משימות, יעילות וסדר,

ועולם שני שכולו יצירה, צבע וביטוי עצמי.

זה זמן רב שרציתי להתנסות בבולט ג'ורנלינג.

כשההזדמנות הציגה את עצמה ניתרתי עליה כמו טיגריס בנגלי קטן.

במהלך נובמבר השתתפתי בסדנת בולט-ג'ורנלינג.

רחל המגניבה מ- Soul And Paper העבירה סדנה מטריפת חושים במתחם ההאבלוגינג החדש של יונית צוק.

ערכת הבולט ג'ורנלינג מאפשרת בסיס מעולה ליצירה, וכמו פותחת צוהר לעולם שכולו תכנון ודמיון ויצירה. כל אחת מהמשתתפות בסדנה קיבלה ערכה זהה, ולמרות זאת - כל אחת מאיתנו יצרה מחברת לגמרי אחרת.

בזכות הסדנה עלו שתי הנחות-יסוד של אושר שראויות לבדיקה:

1. התחלת השבוע ביצירה פותחת "סתימות" אנרגטיות. אם יש משהו שהבנתי מהסדנה זה שאין דבר יותר מהנה מלהתחיל את השבוע ביצירה.

טושים, מספריים, ניירות, דבק.

יצירה שאינה תלויה בדבר.

יצירה לשם יצירה.

כשאני במוד-יצירה אני נמצאת במן Zone שכזה, לא רואה ולא שומעת אף אחד מסביבי. זה מן מצב מדיטטיבי שבו אני מרגישה מעל הזמן, מעל המחשבות, מעל הרגשות.

מקום של שקט אמיתי, מבפנים.

השקט הזה עושה לי טוב בלב, והייתי רוצה לראות איך השבוע שלי יראה אם אכניס אותו ליומן באופן קבוע.

2. אקט הכתיבה, פיזית, עט על מחברת, תורם להבנה עמוקה יותר של דברים. כן, אני הראשונה שתעודד אתכן להשתמש באפליקציות לניהול זמן ומשימות. הטכנולוגיה הזו כאן כדי להקל עלינו והיא לגמרי מצליחה בכך; היומן של גוגל שמסונכרן עם אפליקציית טודואיסט, שיוצרת לי תזכורות ועוזרת לנו להבין מי אנחנו ומה אנחנו עושות בכל רגע נתון.

עם זאת, ישנם מקרים שעט ומחברת עוזרים לעבד את המידע.

סוג של אולדסקול!

משהו באקט הזה של הכתיבה יוצר תדר של הבנה.

אני לא יודעת להסביר את זה, אבל בטוחה שאם אתעמק בטוח אמצא מחקר או שניים שתומכים בכך.

ומכאן - משימת האושר של חודש דצמבר - בולט ג'ורנלינג!

שילוב של יצירה, כתיבה ותכנון. מחברת ועט וצבע.

האם זה יגרום להתנהלות היומיומית להפוך ליותר יעילה?

האם זה יגזול יותר או פחות זמן מעבודה מול יומן פשוט או אפליקציות?

והכי חשוב - האם זה יגרום לאושר?

את הבסיס ליומן יצרתי בסדנה של רחל הנפלאה, וכבר ביום ראשון הקרוב אתחיל למלא את היומן בדפים חדשים. מתרגשת? הו כן. ברמות של כלה!

חודש יצירתי במיוחד, היר איי קאם!

שלכן באהבה,

אושרה

ואיך אפשר שלא לסיים בשיר? הבולט ג'ורנל הזכיר לי את Bullet With Butterfly Wings של הסמאשינג פאמקינס. כל זמן הוא זמן טוב להזכר בשנות התשעים בערגה, לא?