להשתיק רעשים לבנים
אם יש משהו שלמדתי בחודש יוני זה שהחלל הלבן אינו אפקטיבי אם אני לא נמצאת בו, במאה אחוז. זה דבר אחד להכניס מראש ליומן מקומות שבהם אנחנו מכניסות אוויר לנשימה, אבל זה דבר אחר לגמרי להיות נוכחת ברגעים הללו.
מסתבר שאפשר לתרגל נשימות ולהיות במקום לגמרי אחר. "שכחתי להתקשר ל…", "אני חייבת לסיים את…", "אין לי זמן!", "יש לי רעיון מעולה!", "אני חושבת ש…" - טריליון מחשבות מציפות את החלל הלבן. כשהראש לא במקום, לא משנה אם אקדיש לתירגול הנשימות חמש דקות או יום שלם, זה לא יהיה יעיל.
לעומת זאת, כשאני כן מצליחה לנטרל את בליל המחשבות, החלל הלבן מביא לצלילות אמיתית. אני נושמת ומתרכזת בנשימה בלבד. אני מרגישה חיונית וטעונה באנרגיה חדשה.
זה לא מספיק לפנות את הזמן. זה לא מספיק לפנות את המקום.
זה לא מספיק לנשום. עלינו לחוות. להיות. לנכוח.
זו הפעם הראשונה מאז תחילת הניסוי שבה אני נתקלת בפער כה תהומי בין העשייה שלי כמעצבת לבין החיים האמיתיים. בעיצוב קל לי מאוד לעשות את הסינון; בהנחת ה- LAYOUT, הלוא הוא המערך שנוצר מהנחת האלמנטים על מצע העבודה, החלל הלבן שקיים בין האלמנטים הוא תוצר לוואי של הבנה מדוקדקת של ההיררכיה בין הפרטים שמרכיבים את היצירה, של דיוק המסר, של ניסיון, של עבודת עומק. מה גם שתוך כדי עשייה אין רעש לבן שמשתלט על החלל הלבן. הוא לא קיים. משהו בתוכי קורה ברגעים של יצירה. אין מקום לשום דבר אחר.
לעומת זאת, בחיים האמיתיים זה לא מספיק.
גם אם אני יוצרת מערך מושלם עבור כל המטלות, עובדת בכל פעם על משימה אחת, לוקחת הפסקות, נושמת נשימות - כל הכלים החיצוניים הללו יכולים להיראות מושלם ביומן אך הם אינם מהווים מנגנון ליצירת חלל לבן בתוך הראש.
בחיים האמיתיים, כדי שהחלל הלבן שבתוכנו יהיה לבן עלינו לשמור עליו לבן.
וזה לא פשוט לשמור עליו לבן;
חודש אחד לא מספיק כדי לתרגל את שלוות הנפש הנחוצה כדי לפנות את המחשבות בזמן עשייה.
כדי לא לשוטט בנייד בזמן ארוחת הצהריים. כדי לא לחשוב על עבודה בזמן בילוי עם המשפחה (או להפך). כדי לא להריץ בראש את רשימת המטלות למחר כשאת מנסה להירדם. החלל הלבן החמקמק הזה מצריך מאיתנו לשים את המחשבות על MUTE, וזה, יקירותיי, דורש תרגול רציני.
אז איך בכל זאת הצלחתי לפנות מעט חלל לבן?
הגדרתי רוטינה -
בכל יום קבעתי לעצמי שלושה תרגולי נשימה; בבוקר לפני שאני מתחילה את יום העשייה, בצהרים ברגע של משבר אנרגטי, ובלילה לפני השינה. עם הזמן זה נעשה יותר קל. זו בהחלט מיומנות נרכשת.
בחנתי כמה סוגי תירגול - ספרתי נשימות במקצב של 4-7-8. הורדתי אפליקציות נשימה ואפליקציות למדיטציה. נשימות מהירות וקצובות שזכורות לי היטב מתירגולי היוגה. מיספרתי את הנשימות מ- 1 עד 10 וחוזר חלילה. מילאתי את הבטן, את הריאות ואת הגרון ונשפתי החוצה. הקשבתי להדרכות. רציתי להבין מה הכי עובד. ככל שהתמדתי יותר בתירגול הרגשתי שהחלל הלבן נשמר לבן יותר בקלות.
עקבתי אחרי התקדמות -
יצרתי גרף יומי ביומן שמודד את יעילות תרגיל הנשימות. באיזה תרגיל בחרתי, ועד כמה הוא עזר לנטרל רעשים ולייצר חלל לבן באמצע היום.
מצאתי עוגן - בזכות המעקב הבנתי שיותר קל לי להשתיק את המחשבות בזמן הקשבה לקול מנחה, ועל כן, אחרי שבחנתי כמה אופציות עבור תרגילי הנשימה, הבנתי שמדיטציות קצרות שמלוות בדמיון מודרך הן הדרך שלי.
שחררתי -
קיי סרה סרה! הגדרתי הפסקה של 5 דקות? של שעה? של יום שלם? בלי חרטות! ספקות ולחץ עלולים לשבש את יעילותה. הגדרתן חלל לבן? תאפשרו לו להיות. וואטאבר וויל בי וויל בי.
כתבתי - כל דבר שעלה לראש תוך כדי - כתבתי. הורדתי רעש מהראש אל הדף. רעיונות, דברים שנזכרתי שעליי לעשות, או כל דבר אחר שתקף את החלל הלבן שלי.
תיעדתי - בכל יום תיעדתי במשפט אחד בלבד מה אני לוקחת הלאה מהתירגול היומי.
יצירת חלל לבן במציאות היומיומית מאפשרת לנו להיות יותר נוכחות; גם ברגעים "הריקים" של היום.
אחרי חודש שלם של תירגול, אני מאמינה שלמרות שזה מאתגר זה אפשרי.
ומה קורה בחודש יולי?
משימת האושר החודש מתמקדת בחברותיות וחברה.
המיתוס:
"אנחנו לא חיים בוואקום!"
כדי ליצור מתוך השראה אנחנו חייבות לשמור על קשר עם העולם החיצוני, אקא, עם אנשים.
ההנחה הרציונלית:
אמן הוא טיפוס מגיב. בעל עסק זקוק ל- "צוות". בני אנוש זקוקים לחברה כדי להיות יצירתייים.
השאלה:
סיטואציות חברותיות ומפגשים בין אישיים; האם הם תורמים לאיכות העבודה? האם הם מפרים מבחינת רעיונות והשראה?
איך הניסוי יתבצע?
באמצעות תיעוד. תיעוד השראה. תיעוד אנשים. תיעוד רשמים. תיעוד רעיונות. אני מתכוונת לבחון מה השפעתה של התנהלות אקסטרה-חברתית, כשהמדד שלי הפעם אינו יעילות אלא יצירתיות. למזלי חודש יולי מזמן לי סיטואציות חברתיות רבות ומגוונות שיאפשרו להעמיד את התיאוריה למבחן: אני מנחה פאנל בכנס לבלוגים אישיים של יונית צוק, מעבירה סדנת מיתוג בכינוס מקצועאישי, לומדת שיווק מדליק, ובנוסף לכך קורה שחודש יולי הוא זה שבו חלים רוב ימי ההולדת במשפחתי (כולל שלי). הרבה פעילות. הרבה אנשים.
האם היצירתיות גוברת בזכות מפגשים אנושיים?
יש לנו חודש שלם לגלות!
רשמים מהתיעוד יעלו באופן רצוף בסטוריז באינסטגרם, החל מה- 10/7 ועד ה- 24/7.
איך מפגשים חברתיים משפיעים על היצירתיות שלכן?
ואיך אפשר שלא לסיים בשיר: You've got a friend - Carole King
וכדי שגם אתן תוכלו לתרגל נשימה בקלות ולהכניס חלל לבן לחייכן, ראיינתי את חברתי נטי רנצנברג, מורה ליוגה (והרבה יותר) שבחרה עבורכן כמה טיפים חשובים לנשימה נכונה.
Comments